מייצ'סלב ויינריב - עירי זמושץ'

File Download Video (Size: 83.67 MB) Direct Link
File Download Video (Size: 83.03 MB) Direct Link
File Download Video (Size: 111.56 MB) Direct Link
File Download Video (Size: 114.95 MB) Direct Link

"עירי זאמוסק "

אורך הסרט: 7 דקות 0:17 שניות

מילות מפתח: חיים ציוניים בפולין בין שתי מלחמות העולם, הגירה לפלסטין, חייל יהודי פולני במלחמת העולם השנייה, להימלט לברית המועצות, חזרה לפולין הקומוניסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, איחוד משפחות בישראל, אחרי קריסת הקומוניזם ב 1989 


אוסף התמונות והסיפורים של מיז'לאב וויינר מספק לנו הצצה מרתקת לחיים היהודיים בפולין שלפני המלחמה. הוא גדל בזאמוסק,אחת העיירות הקטנות והיפות ביותר בפולין, ובאמצעות זכרונותיו ותמונות ישנות, מיז'לאב לוקח אותנו לתוך מועדון הנוער הציוני שלו, השומר הצעיר. אנו יכולים לראות ולשמוע כמה מגוונים היו החיים היהודיים בפולין ב 1930- מדוברי יידיש לסוציאליסטיים, מציונים לאורתודוכסים

מיז'לאב, כמו כמעט כל ייתר המרואיינים הפולנים של סנטרופה, נמלט לברית המועצות כשהחלה המלחמה. מיז'לאב שרד את המלחמה בהרי האורל, הצטרף לארגון פולנים פטריוטים ושב לביתו ומצא שכל משפחתו נרצחה (מלבד שתי אחיותיו שהגרו לפלסטינה)

בביוגראפיה של מיז'לאב, אותה תוכלו לקרוא בעמוד זה, הוא מספר לנו כיצד היו החיים עבור היהודים לאחר המלחמה. הוא נשא אישה לא יהודיה, איזבלה, ובנם אליגיוז בוגר אוניברסיטת וורשה וכעת מלמד פיסיקה באוניברסיטת ייל בארה"ב

 

 

Printer-friendly versionPrinter-friendly version

מיאצ'סלב ויינריב נולד וגדל בעיר זמושץ' שבמחוז לובלין, בדרום מזרח פולין, כ-60 ק"מ מן הגבול האוקראיני של ימינו. לזמושץ' יש היסטוריה ארוכה של חיים יהודיים, אך היא ידועה גם בשל העיר העתיקה שלה – עיר רנסנס שהפכה ב-1992 לאתר מורשת עולמי של יונסק"ו.

מיאצ'סלב נולד ב-1918, תקופת סוף מלחמת העולם הראשונה. הייתה זו גם תחילתה של תקופת הרפובליקה הפולנית השניה, המדינה הפולנית העצמאית המחודשת, שהתקיימה בין שתי מלחמות העולם (1918-1939).

בימי הביניים הייתה פולין מעצמה חשובה וחזקה במרכז-מזרח אירופה (מפה). עקב מיקומה המרכזי ושגשוגה הכלכלי התיישבו בה בני עמים רבים, והיא הפכה למדינה רב-אתנית. מלכי פולין גילו סובלנות כלפי המיעוטים הרבים שישבו בה. בעת החדשה הלכה פולין ונחלשה עקב בעיות רבות מבית ומחוץ. לקראת סוף המאה ה-18 (1772-1795) היא איבדה בהדרגה את עצמאותה, ושטחיה נחלקו בין שלוש אימפריות: רוסיה, האימפריה האוסטרית-הבסבורגית ופרוסיה (מפה).

כאמור לעיל, פולין זכתה מחדש בעצמאותה רק עם סיום מלחמת העולם הראשונה (1918), אך גבולותיה עוד עברו בהמשך שינויים רבים - הן כתוצאה מחוזה ורסאי (1919), הן בעקבות מלחמות שניהלה עם שכנותיה, והתייצבו סופית רק ב-1921 (מפה). לפי 'חוזה המיעוטים' שנחתם בועידת פאריס (1919), התחייבה פולין לכבד את זכויות המיעוטים הלאומיים שלה, אשר היוו כ-30% מאוכלוסייתה.     

בשנות העצמאות הראשונות התפתח בפולין מאבק ציבורי ופוליטי סביב שאלת זהותה הלאומית ואופייה של המדינה הפולנית המחודשת. במוקד המאבק עמדו שתי תפיסות מנוגדות, אשר יוצגו ע"י שני האישים הפוליטיים המרכזיים של תקופה זו: יוזף פילסודסקי, גיבורה הצבאי ומייסדה של פולין החדשה, שהיה מזוהה עם השמאל הסוציאליסטי ואשר דגל בחזרתה של פולין אל גבולותיה ההיסטוריים ובשמירה על מסורת הסובלנות כלפי המיעוטים; ורומן דמובסקי, מייסדה של מפלגת ה'אנדקים' הלאומנית-דמוקרטית והאנטישמית המזוהה עם הימין, אשר דגל בעליונות הלאום הפולני וב'פולניזציה' (כפיית השפה, החינוך והתרבות הפולניים) של המיעוטים, וביניהם גם היהודים, תוך הפרה של חוזה המיעוטים.

ב-1926 תפס פילסודסקי את השלטון בהפיכה בעזרת נאמניו אנשי הצבא, בעקבות משבר פוליטי קשה שעברה פולין ואי היכולת של הממשלה להתמודד עם המצב. הוא שלט בפולין עד למותו  ב-1935. בתחילת שנות ה-30 חלה עלייה בלאומנות ובאנטישמיות בפולין עקב המשבר הכלכלי העולמי, אך כל עוד היה פילסודסקי בשלטון היהודים חשו עצמם מוגנים. לאחר מותו התחזק מאוד כוחו של הימין, ובמקביל חלה הקצנה באנטישמיות, אשר הביאה לקראת סוף שנות ה-30 לפרעות ברחבי פולין.

 

Printer-friendly versionPrinter-friendly version

 

ב-1 בספטמבר 1939 פלשו לפולין ממערב כוחות גרמניים, אירוע שסימל את פרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-17 בספטמבר פלשו אליה ממזרח כוחות סובייטיים. הצבא הפולני, ובו גם חיילים יהודים רבים, לחם באומץ, אך ב-27 בספטמבר נפלה ורשה, ולמחרת היום נכנעה פולין. בהתאם לחוזה הנאצי-סובייטי  ('הסכם ריבנטרופ-מולוטוב') חולקה פולין בין שתי המעצמות (ר' מפה). שלטון הכיבוש המתואם נמשך קרוב לשנתיים, אך ב-22 ביוני 1941 תקפו הגרמנים את הסובייטים ללא הכרזת מלחמה ('מבצע ברברוסה'), הדפו את הצבא האדום ממזרח פולין ופלשו לברית המועצות. מכאן ועד סמוך לסוף המלחמה הייתה פולין כולה כבושה ע"י הגרמנים.

בתקופה זו התרחשה שואת העם היהודי – ברובה במחנות השמדה שהקימו הכובשים הגרמנים על אדמת פולין (ר' בהמשך). בתקופה זו הומתו ע"י שלטון הכיבוש הנאצי, בין היתר, גם שלושה מיליוני אזרחים פולנים-סלאבים (כ-10% מהאוכלוסייה).

לאחר הכיבוש הוקמה בלונדון ממשלה פולנית גולה, אשר הוכרה ע"י בעלות הברית כמייצגת החוקית של העם הפולני. בפולין עצמה קמו שתי תנועות מחתרת: 'ארמיה קראיובה' ('צבא המולדת'), ו'ארמיה לודובה' ('צבא העם') הקומוניסטית. ב-1942 יצא איש המחתרת יאן קארסקי מפולין הכבושה, ובפיו מסר חשוב לעולם כולו: בפולין מתבצעות זוועות כנגד האוכלוסיה האזרחית, והשמדה שיטתית של האוכלוסיה היהודית. על פועלו זה הוא הוכר ב-1982 כ'חסיד אומות העולם' ע"י מוסד 'יד ושם'.

כשפרצה מלחמת העולם השניה היה מיאצ'סלב חייל בצבא הפולני. למעשה, החיילים היהודים בצבא הפולני היו היהודים הראשונים שלחמו נגד צבאו של היטלר בספטמבר 1939, ולא מעטים מהם נפלו בשדה הקרב. הלחימה בצבא, ולאחר מכן במחתרת, הגנה עליו מהגורל המר שציפה להוריו ולאחותו מרגוליה. לאחר הכניעה הפולנית בסוף ספטמבר הוא הצליח להגיע עם יחידתו בזמן לאזור הכיבוש הסובייטי, שם נשלחו לעיר ולדיקווקז שבדרום רוסיה. עיר זו הייתה הנקודה הדרומית-מזרחית הרחוקה ביותר אותה ניסו הגרמנים לכבוש בסוף 1942 - ללא הצלחה. לאחר תבוסתם בקרב סטלינגרד, החלה הנסיגה הגרמנית הגדולה משטחי הכיבוש שלהם, שנמשכה קרוב לשנתיים.

ביולי 1944 פלש 'הצבא האדום' הסובייטי לפולין, ועד מרץ 1945 הושלם שחרורה מן הכיבוש הנאצי.    

   ה-27 בינואר 1945 - היום בו הגיעו החיילים הסובייטיים למחנה אושוויץ - הוכרז ע"י עצרת האו"ם בשנת 2007 כ"יום הזיכרון הבינלאומי לשואה".

 

 

 

 

 

Printer-friendly versionPrinter-friendly version

 

ההיסטוריה של יהדות פולין מתחילה כבר במאה ה-10 לספירה, עם המתיישבים היהודים הראשונים על גדות הנהר ויסלה. בתקופת מסע הצלב הראשון (1096-1099) חל גידול משמעותי, עקב בריחת יהודים רבים מן הפרעות בגרמניה מזרחה. מסוף ימי הביניים ועד לשואה הייתה קהילת פולין בין הקהילות היהודיות הגדולות באירופה ובעולם כולו. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בפולין כ-3.3 מיליון יהודים, ורבים נוספים בתחומי 'פולין ההיסטורית' שבמזרח.

עד למלחמת העולם השנייה נחלקה אוכלוסייתה היהודית של פולין בין הערים הגדולות - הבולטות שבהן וורשה, לודז' וקרקוב, אשר כשליש מתושביהן היו יהודים – לבין מאות קהילות עירוניות וכפריות בינוניות וקטנות בכל רחבי פולין. קהילה מעין זו כונתה 'שטעטל' ('עיירה' ביידיש), וחלק ניכר מאוכלוסייתן הייתה יהודית. יהודי ה'שטעטל', שלא כיהודי הערים הגדולות, היו ברובם שומרי מסורת ושמרו לרוב על בידול מאוכלוסיית הרוב הפולנית. בסרט, מיאצ'סלב מתאר את חיי היהודים בעירו הקטנה זמושץ' כשילוב בין שני הסוגים הנ"ל – עיר קטנה, אשר בה מתקיימים חיים יהודים מודרניים (כבבית הוריו) לצד חיים מסורתיים. הוא עצמו עבר בצעירותו ללמוד בעיר הבירה וורשה, בירת פולין והגדולה שבעריה, שבה חיו לפני המלחמה כ-350 אלף יהודים.

                                                                                                                                                                         לאורך מאות שנות הקיום היהודי בפולין התפתחו יחסים מורכבים בין יהודים לפולנים, שבהם שימשו בערבוביה גילויי סובלנות ועוינות. בעת החדשה החלו היהודים משתלבים בחברה הפולנית. חלקם הפכו, בהשפעת תנועת ההשכלה, למשכילים ולבעלי מקצועות חופשיים, ותרמו רבות למודרניזציה של פולין ולתרבותה. רבים מהם היו פטריוטים נלהבים, והצעירים שבהם התגייסו לצבא הפולני והשתתפו במרידות נגד שלטון האימפריה הרוסית. תקופת 'הרפובליקה השנייה' (ר' בתחילת המדריך) היתה תקופת פריחה תרבותית לפולין, ובה הגיעה ההשתלבות היהודית לשיאה. פולין היתה מרכז של פעילות פוליטית יהודית ('הבונד' הסוציאליסטי, 'החלוץ' הציוני ועוד). בתקופה זו שאפו יהודי פולין לאוטונומיה לאומית, אך שאיפה זו נכזבה עקב עליית כוחם של הלאומנים הפולנים ('האנדקים').

הוריו של מיאצ'סלב, שהיו יהודים רפורמים, הזדהו עם הציונות, אשר הטיפה לחזרה לארץ ישראל ולריבונות יהודית במולדת ההיסטורית. עיתונאי ומחזאי יהודי הונגרי-אוסטרי, תיאודור הרצל, ייסד את התנועה ב-1897 והנהיג אותה עד למותו ב-1904. למרות שהיה חסיד ההשכלה וההתבוללות החילונית, מפגשיו החוזרים ונשנים עם האנטישמיות הביאו אותו למסקנה שהציונות היא התשובה לבעיית היהודים.

השפעת הציונות הייתה גדולה במיוחד במזרח אירופה. אנו רואים בסרט ששתיים מאחיותיו של מיאצ'סלב עזבו את פולין באמצע שנות ה-20 ועלו לארץ ישראל. שתיהן היו חברות בתנועת 'השומר הצעיר' הציונית-סוציאליסטית, אשר נוסדה ב-1913 בעיר לבוב אשר בגליציה (כיום באוקראינה).

כיהודים פולנים רבים, נמלטו ההורים והאחות עם כיבוש פולין ב-1939 לאזור הסובייטי, שם חיו בביטחון יחסי בעיירה קובל עד לתחילת 'מבצע ברברוסה' (ר' לעיל) ביוני 1941. קובל נכבשה כמעט מייד, וכך נחרץ גורלם של יהודיה, היות שבאותם ימים ממש החל מבצע ההשמדה השיטתי של יהודי השטחים הסובייטיים. כפי שמיאצ'סלב משער בסרט, נראה כי הוריו ואחותו חיו תקופה מסויימת בגטו קובל, הומתו מאוחר יותר בירי בידי חוליות הרצח הנאציות  'איינזצגרופן', ונקברו בקברי אחים המוניים באחד מיערות הסביבה.

אחרי המלחמה חזר מיאצ'סלב לוורשה, שם עבד כמהנדס בנייה. העיר הופצצה קשות במלחמה, ו-80% ממרכזה ההיסטורי היה הרוס, כך שהיא נזקקה לבעלי מקצוע רבים בתחום זה לשם מבצע השיקום והבנייה מחדש. מרכז וורשה המשוקמת של ימינו הוכרז כאתר מורשת עולמי של יונסק"ו, בדומה לעיר העתיקה של זמושץ', עיר נעוריו של מיאצ'סלב. 

Printer-friendly versionPrinter-friendly version

 

פולין של אחרי המלחמה הייתה שונה מאוד מזו שלפניה. גבולותיה, שנקבעו ע"י ראשי המעצמות בועידת פוטסדם (יולי-אוגוסט 1945), הוזזו מערבה (ר' מפה).  פולין לא זכתה לשחרור אמיתי מכיבוש, היות שהצבא הסובייטי חנה בשטחה, ועד לשנת 1948 הושלם תהליך הפיכתה לרפובליקה עממית קומוניסטית, אשר פולנים רבים ראו בה צורת משטר כפויה וזרה לרוחם. המשטר החזיק מעמד יותר מ-40 שנה, עד לנפילתו ב-1990 ולבחירתו של לך ואלנסה, מנהיג תנועת 'סולידריות', לנשיא פולין. בסרט אנו רואים צילום של הריסת אנדרטה במרכז וורשה לזכרו של אחד ממנהיגי המהפכה בקומוניסטית ברוסיה, פליקס דז'רז'ינסקי, שהיה מייסדה של המשטרה החשאית הסובייטית הזכורה לשמצה 'צ'קה', אשר שמה שונה יותר לק.ג.ב., ושהייתה סמלו של הדיכוי הקומוניסטי. קראו כאן על הדרך בה מנסים הפולנים להתמודד כיום עם העבר הקומוניסטי של מדינתם.

'השאלה היהודית' המשיכה למלא תפקיד נכבד בפולין גם אחרי המלחמה, ואף כיום, זמן רב לאחר השואה. שני אירועים הביאו לכך שרוב יהודי שארית הפליטה עזבו את פולין אחרי מלחמת העולם השניה: הראשון – הפוגרום בעיר קיילצה (אפריל 1946), שבו נרצחו עשרות יהודים על רקע עלילת דם, ושבעקבותיו קמה 'תנועת הבריחה' מפולין; והשני – הגל האנטי ציוני והאנטישמי שהתעורר בפולין ב-1968, בעקבות הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים.

בימינו אלה ממלאת תקופת הכיבוש הנאצי – והשואה בפרט - תפקיד חשוב בגיבוש הזהות הפולנית הלאומית החדשה. רבים מהפולנים, בעיקר הצעירים שבהם, מתמסרים לחקר העבר, להנצחת זכר קהילות יהודיות, לשיקום אתרים ובתי קברות שנחרבו, וללימוד מדעי היהדות. מצד שני, לא מעט פולנים אינם מעוניינים להתעמת עם השלכותיה של האנטישמיות הפולנית בעבר ובהווה, והם מעדיפים להתמקד בסבלו של העם הפולני בתקופת השלטון הנאצי. בתחילת סרטו של קלוד לנצמן 'שואה' (1985), מסופר שהאנטישמיות בפולין חיה וקיימת, למרות שכמעט ולא נותרו בה יהודים. פרסום שני ספריו של ההיסטוריון הפולני-אמריקני יאן גרוס: 'שכנים' (2001) ו'פחד: אנטישמיות בפולין אחרי אושוויץ' (2006), חשף בפני הפולנים פרקים מבישים מן העבר - הראשון מתקופת הכיבוש הנאצי, והשני מן התקופה הקומוניסטית. הספרים חוללו סערה ועוררו דיון ציבורי נרחב בשאלת יחסי פולנים-יהודים ומשמעותם.

בקישורים הבאים תמצאו מאמר של ההיסטוריון דניאל בלטמן, "חשבון הנפש הפולני והמבט היהודי",  הרצאה מצולמת של ויטולד מדיקובסקי (בעברית) בנושא "הפולנים והשואה: מודעות, זיכרון ומחקר", וכמו כן ריאיון עם ד"ר אדיטה גברון מהאוניברסיטה הייגלונית בקרקוב על החיים היהודיים בעיר לפני, בזמן ואחרי השואה, וכן על העניין הגובר בתרבות ובהיסטוריה יהודית בקרב צעירי פולין בימינו.

 

Film Details

  • Duration:
    00:07:17
    Countries:
    Poland

Study Guide

Find more information in our comprehensive Study Guide.

click here

Film Script

for teachers and students who would like to read the script.

Study Guide

More photos from this country

Irena Kirszenbaum with her husband Chil and son Marek
Serge Pikielny
glqxz9283 sfy39587stf02 mnesdcuix8
glqxz9283 sfy39587stf03 mnesdcuix8