Travel

Lilli Tauber wuchs in Wiener Neustadt, einer österreichischen Kleinstadt bei Wien auf, wo ihre Eltern ein Herrenbekleidungsgeschäft besaßen.

Dann kam der Anschluss im März 1938, und Lilli durfte nicht mehr länger das Gymnasium besuchen. Am 10. November 1938 - im Zuge des Novemberpogroms - wurde ihr Vater wie viele andere jüdische Männer verhaftet. Als ihr Vater wieder freigelassen wurde, versuchten Lillis Eltern verzweifelt, Lilli aus Österreich herauszubekommen. So schickten sie Lilli schließlich per Kindertransport nach England.

Aus Großbritannien schrieb Lilli unzählige Briefe an ihre Eltern, und diese schrieben zurück - bis sie in ein Ghetto in Polen deportiert wurden. Nach Kriegsende kehrte Lilli zurück, um ihre Eltern in Wien zu suchen. Alles, was sie vorfand, war ein Koffer voller Briefe und Bilder, die ihre Eltern an Verwandte in Wien geschickt hatten. Sie erzählen eine schreckliche, herzzerreißende Geschichte...

Lilli Tauber grew up in a small town in Austria, Wiener Neustadt, where her parents tended the family store. Then came 9 November 1938--the pogrom known as Kristallnacht. Her father was arrested, Lilli was thrown out of school, and when her father was released, her parents got Lilli onto a kindertransport to England. From her refuge in Great Britain, Lilli wrote countless letters to her parents. And they wrote to her--not only from Vienna, but from a ghetto they were sent to in Poland. At war's end, Lilli returned to Vienna to look for them. Perhaps they too would return. But the letters Lilli found in a suitcase told a terrible, heartrending story. And then there were the pictures her father had sent back. This is Centropa's longest and most complex film, produced by Ulrike Ostermann, assisted by Wolfgang Els and Marie-Christine Schmid, with the help and dedicated cooperation of Lilli Tauber.

אורך הסרט: 30 דקות
מערך שיעור מצורף

לילי טאובר גדלה בוינר נוישטט, עיר קטנה באוסטריה- שם טיפלו הוריה בחנות המשפחתית
אז, ב 9 בנובמבר 1938 בפוגרום "ליל הבדולח", נעצר אביה של לילי והיא עצמה נזרקה מבית הספר בו למדה. כשאביה שוחרר, היא נשלחה על ידי הוריה לאנגליה באמצעות משלוח הילדים
ממקום המפלט שמצאה באנגליה, לילי כתבה אינספור מכתבים להוריה. והם כתבו לה חזרה- לא רק מווינה, אלא גם מהגטו בפולין אליו הם נשלחו. כשהסתיימה המלחמה, לילי שבה לווינה כדי לחפש את הוריה בתקווה שיום אחד הם יחזרו, אך המכתבים שמצאה לילי במזוודה סיפרו לה את הסיפור שובר הלב הנורא. במזוודה היו גם התמונות ששלח אביה ולעולם לא הגיעו אליה
זהו הסיפור הארוך והמורכב ביותר של סנטרופה. הסרט הופק על ידי אולריק אוסטרמן בעזרתו של וולפגאנג אלס ומרי-קריסטין שמידט בשותפות פעולה ותמיכתה האדיבה של הגברת לילי טאובר

Die Kalefs waren eine alte und traditionsreiche Belgrader Familie, die ihre Wurzeln mehr als 300 Jahre zurückverfolgen konnte. Doch dann fiel das nationalsozialistische Deutschland 1941 in Serbien ein:
Während die meisten ihrer Angehörigen erschossen oder vergast wurden, floh Dona Bat Kalef mit ihren zwei Töchtern, Breda und Matilda, in eine katholische Kirche in Banovo Brdo, einem Belgrader Stadtteil.
Als die Mutter den Priester um Hilfe bat, willigte dieser ein und rettete den letzten drei Kalefs so das Leben.

ײַשלוש הבטחותײ
אורך הסרט 18 דקות 23 שניות
משפחת קלף היתה אחת המשפחות הוותיקות ביותר של בלגרד ואפשר לעקוב אחר שורשיהם בחזרה יותר מ -300 שנים. עם עליית הנאצים לתוך סרביה בשנת 1941 זה הגיע לסיומו.
בעוד עשרות קרובי משפחה נורו והומתו בגז נמלטה דונה בת קלף עם שתי בנותיה ברדה ומטילדה לכנסייה קתולית בבנובו ברדו. "אתה יכול להגן עלינו?" היא שאלה את הכומר. הכומר אנדרי טומפי אכן הציל את דונה ובנותיה וסרט זה מספר את הסיפורם.

Obitelj Kalef jedna je od najstarijih beogradskih obitelji, koja ima korijene u Beogradu već više od 300 godina. Tada su nacisti ušli u Srbiji u 1941. godine...
Dok su deseci rođaka bili ubijeni i otrovani plinom, Dona Bat Kalef pobjegla je sa svoje dvije kćeri, Bredom i Matildom, u katoličku crkvu u Banovom Brdu. "Možete li nas zaštititi?" upitala je svećenika. Otac Andrej Tumpej zaista je spasio Donu i njezine kćeri, a ovaj film pripovijeda njihovu priču.

judovska družina na begu pred nacisti, slovenski duhovnik jih je vzel k sebi

Erna Goldmann takes us back into interwar Germany, where she grew up and met her first boyfriend at a Zionist youth club. But with the rise of National Socialism, life for Jews in Germany became ever more difficult, so her family had to decide whether to stay in Frankfurt or emigrate. Erna and her mother left for Palestine, while her grandfather decided to stay...