רוזה רוזנשטיין - לחיות עם ההיסטוריה

Wähle Audio / Untertitel Sprache

 

 

ב-1939, שבועות מספר אחרי פרוץ המלחמה, בעלה ההונגרי של רוזה, מיכי, עמד על כך שיימלטו לבודפשט. שם – כך הרגיש – יהיו חייהם בטוחים. הוא טעה. מיכי וגם רוזה נעצרו ונכלאו במחנה ריכוז, ומיכי מת כעבור זמן מה בעבודת פרך. רוזה שוחררה, ובהמשך מצאה מסתור בבודפשט וניצלה; אך היא לא נחה ולא שקטה עד ששלחה את שתי בנותיה לפלשתינה, לחוף מבטחים.

אחרי המלחמה נישאה רוזה ליהודי וינאי, אלפרד רוזנשטיין, והם הקימו את ביתם החדש בוינה. הבן גיאורג היגר לישראל, שם חי תקופה ארוכה ואף הקים משפחה משלו, עד שלבסוף חזר לאוסטריה.

רוזה רוזנשטיין זכתה להגיע לגיל מופלג. היא הלכה לעולמה בשנת 2005, והיא בת תשעים ושמונה."

 
DruckversionDruckversion

לפני האמנציפציה בגרמניה ב-1871, לא ניתן לגברים יהודיים לעבוד במקצוע הנבחר שלהם, וזאת עקב הפלייה על רקע דתי. לא מעט יהודים, דוגמת מבקר הספרות הנודע קרל לודוויג ברנה (יליד פרנקפורט, שנולד כיהודה לייב ברוך) המירו את דתם לנצרות. אחרים, כגון גבריאל רייזר, האמינו באֶמַנְצִיפַּצְיָה ונאבקו למענה.

 (1819) היו עיכובים בדרך לשילוב יהודי גרמניה בחברה, כגון פרעות הפ-הפ אבל עד לסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 יותר ויותר יהודים הפכו לחלק בלתי נפרד מן החיים המקצועיים והחברתיים של גרמניה. דוגמה טובה לכך הוא פאול אהרליך, מדען גרמני-יהודי שהיה חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1908. 

בנוסף לתרומתם לתרבות הגרמנית והאירופאית, הצליחו חלק מן היהודים הגרמנים לסגל את יהדותם לעולם שאחרי תקופת ההשכלה. אברהם גייגר (שנולד בפרנקפורט ב-1810) נחשב לאבי תנועת הרפורמה, שהשתדלה להתאים את הדת היהודית לחיי היהודים המתבוללים המודרניים. שמשון רפאל הירש, מייסדה של האוֹרְתּוֹדוֹקְסְיָה המודרנית ('הניאו-אורתודוקסיה'), שימש מ-1850 כרב הקהילה האורתודוקסית החדשה בפרנקפורט. שיטתו הייתה "תורה עם דרך ארץ" - שילוב של יהדות אורתודוקסית עם אורח חיים מודרני. הרב הירש הלך לעולמו בשנת 1889, והוא קבור בבית העלמין היהודי בפרנקפורט. 

במקביל לעליית מעמדם הכלכלי-חברתי של יהודי גרמניה לאורך המאה ה-19 הם גם הפכו יותר ויותר לפטריוטים גרמנים. רבים מהם נלחמו במדים גרמניים במלחמת העולם הראשונה. קראו כתבה על הקמת אנדרטה בפרנקפורט בשנת 2010 לזכרם של החללים היהודים במלחמת העולם הראשונה. האנדרטה נראית בסרט על ארנה גולדמן.

קראו בקישור הבא ריאיון עם פרופ' משה צימרמן מן האוניברסיטה העברית על הנושא "בין יהדות לגרמניות", המוקדש ליהדות גרמניה.

DruckversionDruckversion

רוזה רוזנשטיין נולדה בברלין בשנת 1907 בתקופת הקיסרות הגרמנית, הידועה גם כתקופת 'הרייך השני'.  הקיסרות נוסדה בשנת 1871, בסיומו של תהליך איחוד גרמניה שאותו הנהיג הקנצלר אוטו פון-ביסמרק. המדינה החדשה הפכה עד מהרה למתחרה של בריטניה על מעמד המעצמה הצבאית החזקה והעשירה באירופה, וזאת בשל פיתוחה התעשייתי המואץ וניצולה לבניית צבא מודרני ומצויד היטב.

בתחילת המאה ה-20, בתקופה בה נולדה רוזה, הייתה גרמניה נתונה בעיצומו של תהליך התחמשות ומיליטריזציה, אשר הוביל בסופו של דבר לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הסתיימה ב-1918 בתבוסת גרמניה, אשר שילמה על כך מחיר כבד, בהתאם להחלטות חוזה ורסאי (1919). עם סיום המלחמה פורקה הקיסרות הגרמנית, והקיסר האחרון וילהלם השני נאלץ לגלות מהמדינה ועבר להולנד, שם חי עד למותו ב-1941.

DruckversionDruckversion

עם סיום מלחמת העולם הראשונה נוסדה בגרמניה רפובליקה דמוקרטית, שזכתה לכינוי רפובליקת ויימר. פיליפ שיידמן, הנשיא החדש, הכריז על הקמת הרפובליקה החדשה ממרפסת הרייכסטאג  ב-9 בנובמבר 1918. 

למרות שהרפובליקה הוויימרית סבלה מבעיות רציניות כגון היפר-אינפלציה והתנגדות של קיצונים מן הימין ומן השמאל, היה זה גם עידן של פריחה תרבותית, במיוחד באומנות הפלסטית, במוזיקה ובקולנוע .

DruckversionDruckversion

 

 

בסרט נאמר שבשנת 1939 היה המצב מסוכן ליהודים בגרמניה. כבר מיום ה-30 בינואר 1933, שבו התמנה היטלר לראש ממשלה (קנצלר) של גרמניה, החל מצבם של היהודים בגרמניה להידרדר במהירות. 

לרקע רחב יותר לעליית הנאצים לשלטון קראו את ספרו של סבסטיאן הפנר "סיפורו של גרמני 1914-1933", שתיאורו מוצג בקישור זה.

בספטמבר 1935 נחקקו חוקי נירנברג,  שחיזקו את האנטישמיות וביססו את החוק הגרמני על תורת הגזע. פוגרום 'ליל הבדולח' (9 בנובמבר 1938) היה ציון דרך בהסלמה זו, והמחיש ליהודי גרמניה את הסכנה שבה היו נתונים. בעקבות אירוע זה החל גל הגירה גדול של יהודים, שביקשו לצאת מגרמניה כל עוד הדבר ניתן.

במסגרת גל זה עזבו את גרמניה, כנאמר בסרט, גם רוזה ומשפחתה. היא ובעלה שלחו את שתי בנותיהם לא"י-פלסטינה, אליה הגיעו במסגרת העלייה החמישית, שכונתה גם "העלייה הגרמנית". הם עצמם החליטו לעזוב לבודפשט בירת הונגריה, שנחשבה ע"י הבעל מיכי למקלט בטוח עבורם. זו הייתה טעות טרגית, משום שהמשטר בהונגריה התגלה כאנטישמי מאוד ואף שיתף פעולה לאורך המלחמה עם גרמניה הנאצית. מיכי עצמו ניספה, כנזכר בסרט, במחנה עבודה באוקראינה הכבושה, שאליה גורש יחד עם כל הגברים היהודים חסרי הנתינות ההונגרית.

Filmdetails

  • Dauer:
    00:07:02
    Land:
    Deutschland, Österreich

Study Guide

Mehr Infos im Study Guide

hier klicken

Study Guide

Mehr Fotos aus diesem Land

Rosa Rosenstein bei einer Purimfeier mit Freunden
Gertrud Lisbeth Wachsmuth als Tänzerin
Vilma und Albert Smolka im Urlaub an der Nordsee
Rosa Rosenstein mit ihren Töchtern Bessy Aharoni und Lilly Drill in Berlin
Gertrud Lisbeth Wachsmuth als Tänzerin
Arabella Landesmann
glqxz9283 sfy39587stf02 mnesdcuix8
glqxz9283 sfy39587stf03 mnesdcuix8